ברדוגו ומגל טורפים את הקלפים: המפץ האמיתי קורה בתוך הליכוד

בזמן שארדן בונה "ליכוד ב’", נתניהו מרכיב רשימת שריונים עם כוח מהשטח — ועלול לפרק את המהלך עוד לפני ההשקה

בזמן שהתקשורת עסוקה בלנפח את "ליכוד ב’" של גלעד ארדן, ייתכן שהמפץ האמיתי בכלל מתבשל במקום אחר — בתוך הליכוד עצמו.

כי אם יש תרחיש שמדיר שינה מעיניהם של ארדן, יולי אדלשטיין ושות’, זה לא רק אחוז החסימה — אלא מהלך נגדי של בנימין נתניהו.

והמהלך הזה מתחיל לקבל צורה.

שני שחקנים שמזמן כבר לא "רק פרשנים" — יעקב ברדוגו ו-ינון מגל — יכולים להפוך לקלף משנה משחק.

ברדוגו כבר שם את זה על השולחן: הוא רוצה את תיק המשפטים. לא רמז, לא בדיקה — הצהרה.

מגל, מצדו, רואה את עצמו חוזר לפוליטיקה בקדמת הבמה — ולא בתפקיד שולי.

שניהם מביאים איתם משהו שארדן מתקשה לייצר: חיבור ישיר לבייס. לא דרך ספינים — אלא דרך השטח, התקשורת והקהל שמרגיש שהם "מדברים אותו".

וכאן נכנס האלמנט הקריטי: השריונים.

אם נתניהו יבחר לשלב בליכוד דמויות עם מטען ציבורי כמו דדי שמחי, טלי גווילי ואיציק בונצל — הוא לא רק מרחיב את הרשימה, אלא בונה נרטיב: ליכוד שמחבר בין ביטחון, כאב לאומי וקול עממי.

תוסיפו לזה את ברדוגו ומגל — וקיבלתם רשימה שלא רק שואבת קולות מהימין, אלא סוגרת את הברז למפלגות חדשות.

עבור ארדן, זה תרחיש מסוכן במיוחד.

כי ברגע שהליכוד משדר התחדשות — אין מקום ל"ליכוד ב’".

המצביע שואל את עצמו שאלה פשוטה: למה לקחת סיכון על מפלגה לא ודאית, כשאפשר לקבל את אותו קו — בתוך מפלגת שלטון?

ובתרחיש כזה, כל הפאזל של ארדן מתחיל להתפרק:

אדלשטיין לא ירצה להיות מספר 2 במפלגה מתנדנדת,

כחלון לא ימהר להמר על הרפתקה,

ושרֵן השכל תמצא את עצמה בין שתי אופציות — כשאחת מהן הרבה יותר יציבה.

המפץ האמיתי לא יבוא מהקמת מפלגה חדשה — אלא מהיכולת של נתניהו לבלוע את כל האיום הזה מבפנים.