בוקר בנתיב ילדי תימן האבודים

סגנית יו”ר הכנסת ח״כ נאוה בוקר: דורשת מממשלת ישראל לקחת אחריות בפרשת ילדי עולי תימן

 

מ”י טרם הודתה באחריותה בחטיפת ילדי עולי תימן

בעקבות המלצת השר צחי הנגבי לחשוף את פרוטוקולים של וועדות החקירה וקבלת  המלצתו על ידי ממשלת ישראל לחשוף את חומרי החקירה קובע השר הנגבי: כי הטלת החיסיון על חומרי החקירה  למשך 70 שנים נוספות הייתה שערורייתית וחסרת הגיון.

סגנית יו”ר וח”כ נאווה בוקר : “לאחר שחלפו קרוב ל-70 שנים מאז חטיפתם של ילדי תימן המזרח והבלקן מידי משפחותיהם, דורשת סגנית יו”ר הכנסת חה״כ נאוה בוקר מממשלת ישראל לקחת אחריות ולחשוף את שעלה בגורלם. לדבריה  “הגיע הזמן לרפא את הפצע המדמם  מזה עשרות שנים ולתת מרגוע למשפחות האומללות שלא יודעות עד היום היכן נמצאים יקיריהן”.

לדברי סגנית יור הכנסת וח”כ נאווה בוקר מצפה שההחלטה שתתקבל תהייה כזאת שתוביל לפתיחת כל תיקי החטיפה ולא תעסוק רק בשיטה עצמה. למשפחות אין עניין בחיסול חשבונות אלא רק בחשיפת האמת ולדעת מה עלה בגורל הילדים. זוהי אחת מהפרשות הקשות בהיסטוריה הישראלית אשר טרם באו על פתרונן. גילוי האמת יוביל לתיקון העוולות עבור אותם סקטורים באוכלוסייה וכן לצדק וריפויי אמיתי לכלל החברה הישראלית”

חוסן פנימי הוא תנאי להמשך ביטחוננו והישרדותנו במדינת ישראל ובמרחב הפרוע, כמעט 70 שנה  חלפו מאז שהילדים נחטפו אבל אף אחד לא קם ולא זע ואף לא פצה פה אל מול דרישת משפחות עולי תימן שילדיהם נחטפו לבירור האמת , קרי: החזרת הילדים החטופים,  האם מי שנתן את ההוראה לא נתן דעתו על חורבן העם וכל הלקחים הנגזרים ממנו, לא זו אף זו, מי שביקש לחשוף פרקי האמת מאותם מעשים מפלצתיים וממסכת האימים הוגדר הזוי , כאויב העם , ומחרחר מלחמת אחים, יש מי שטען “מפני חטאינו גלינו לארצנו” וכי הרקמה החברתית החלה להתפורר, מאז פרשת עוזי משולם ( זעקת זכר-יה  הנביא ) לא חלפו תשעת ירחי לידה ורצח ראש ממשלת ישראל הגיע לפתחנו.

אבודים לעד
בפרשה הקרויה פרשת חטיפת ילדי עולי תימן נחטפו אלפי ילדים מכל העולים שבאו לארץ לאחר שאלה נרדפו בארצותיהם ורכושם נשלל. היה מי שידע לנצל את זה, אלה לא היו עצמאים בשטח, אלה גופים ממסדים שפעלו בשיתוף פעולה.

 

במאמר זה אני אראה,  שהמדינה כאן פעלה כגורם מתכלל ומכוון ולא בכדי וועדת החקירה הממלכתית שקמה כתוצאה מלחץ ציבורי שללה את מעורבות הממסד, למרות כל הראיות והמסמכים שהונחו בפניה. מדינת ישראל לא יכלה להרשות לעצמה להודות על האמת, ולהסיר את הכתם שיונח לפתחה עוד עשרות שנים בגלל שהיא טענה כלפי כל העולם, שהיא היא  למעשה הקרבן של פשע נגד האנושות – השמדת עם.

עדויות של משפחות ההורים נפרשו בפני כל מי שרצה לשמוע ובכלל זה וועדות שהוקמו לחקור את פרשת ילדי עולי תימן, אך המדינה בחרה להתעלם ולהתנכר לאותם עדויות של ההורים, שילדיהם נחטפו ואף כינתה את ההורים כהזויים וסיפוריהם בא אך ורק ממוחם הקודח. לא זו אף זו וועדת החקירה לא טרחה לגזור מסקנות מאותן ראיות שהמשפחות ועדים נוספים הניחו בפניה. למעלה מזה לא רק שלא גזרה מסקנות אלא הכחישה אותם..

רק כדי לסבר את אוזני הקוראים, הילדים שנחטפו נמכרו תמורת 5000$ עד 10000$ בארץ ובחו”ל לכל ראש, כאילו מדובר בסחורה עוברת לסוחר, שמתי לב, כי מי שפעל במסגרת הממסד ונהנה מעטינה של המדינה והרשויות אימץ לעצמו את הטיעון הממסדי ואומר כי מדובר בתקופה של עלייה מסיבית בראשיתה של המדינה ולכן היה “בלאגן” גדול שלא ידעו מי מה,  הילדים שהוריהם לא נמצאו נמסרו “לאימוץ חוקי מזדמן “נחטפו ילדים אך זה היה מתי מספר, האומנם?

הממסד או מי מטעמו יחזור על דף מסרים כמעט בכל ראיון תקשורתי, ולהשלמת דבריו יוסיף ויומר, כי הייתה גם תופעה של רצון ליצור ישראלי חדש באמצעות חינוך אחר לדור שיגדל בארץ, כאשר המטרה היא ליצירת “ישראלי החדש” בלהעביר ילדים להורים חשוכי ילדים, שחלקם עברו את השואה ,לא רק שזו סתירה מובנית בדבריו ומעשה שטן ,שהרי מדובר בסחר בבני אדם ובילדים, מול אלה שלא ראויים לגדל את ילדיהם על פי תורת גזע שהוריו של המתראיין סבלו ממנה אך לא מזמן.

מאחורי המילים “אימוץ חוקי” הסתתרו בשנות ה-50 מקרים רבים בהם התנהל שוק שחור של ילדים שנמכרו לאימוץ.

הורים מאמצים רבים ביקשו לטשטש את הקשר בין הילד שאימצו להוריו הביולוגיים. כך, נעלמו מאות ואלפי ילדים שזהותם אבדה או נמחקה. הם הועברו ממוסד למוסד, בד”כ לאחר שקיבלו שמות חדשים, ונמסרו לאימוץ (בישראל או בחו”ל) מבלי לבצע ניסיון כלשהו לאתר את ההורים.

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט המנוח שניאור זלמן חשין, מתריע באותם ימים, במסגרת פסק דינו בע”א 50/55, ואומר את הדברים הבאים:

“למרבה המבוכה ניתנים צווי אימוץ וצווי אפוטרופסות שבוע שבוע ויום יום בדרך של פיקציה, בדרך של עיקוף והערמה, בדרך של היקש­-לא­-היקש ובדרך של פירושים דחוקים, פלפול ואשליה; מפני ההכרח מסתמכים על אמרות­ אגב, נתלים באילנות גדולים, מערבבים עניין בעניין, וכל זה אינו משווה כבוד רב לחוק ולעושי דברו. אפילו משרדי הרבנות החלו לתת צווי אימוץ”.

בספרו “ילדי האימוצים” (מסדה 1955) מוסיף השופט חשין המנוח, ואומר:

“הפכו עניינים אלה להיות שדה הפקר, וכל הרוצה לעסוק בהם בא ועוסק, בלי שייתבע למשפט ובלי שתהא עליו אימת דין ודיין”

סחר בבני אדם וחטיפת ילדים הוא מעשה מפלצתי והוא עונה להגדרה של פשע נגד האנושות.  הורגים אותם ברכות כפי שציינה זאת ראש החוג של אקדמיית עמק ישרעאל ד”ר רות אמיר   .   זהו גינוסייד של ילדים- רצח עם

בהרצאתה של ד”ר רות אמיר מיום 8.1.2013 באוניברסיטת בר אילן, ובמחקר שהיא ביצעה היא קובעת כי חטיפת ילדים וגנבת זהותם עונה להגדרה של ג’נוסייד גם לפי אמנת האו”ם שאושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 1950

 

הוגי האמנה רפאל לנקין עו”ד יהודי מפולין, הגדיר ג’ינוסייד – “כהרס של אומה וקבוצה אתנית כלחץ מתואם של הריסת יסודות חיוניים בחיי קבוצה, מחיקת הזהות, ויכולתם האישית הכוללת בתוכה העברת ילדים מקבוצה אחת לשנייה, כדי להשמיד את הקבוצה. על פי אותה הגדרה השמדה פיזית של הקבוצה אינה תנאי הכרחי לקביעה אם המעשה היה בגדר גנוסייד”

 

מעורבות הממסד- ברשות ובסמכות
כדי להבין את מעורבותו של הממסד-ממשלת ישראל: דהיינו מפאי- מפ”ם בראשית קום המדינה באמצעות ארגונים הסתדרותיים שהיו חלק אורגני מהשלטון, כגון : מועצת הפועלות ויצ”ו והסוכנות היהודית שלמעשה שימשו כקבלני ביצוע של מדיניות מפלצתית חטיפת ילדים סחר בבני אדם, יש ללמוד כיצד ואיך פעלו אותם ארגונים עובר להקמת המדינה, הם רק “שכחו” שהייתה הכרזת המדינה ומוסדותיה כבר לא  ארגון מתרתי [ההגנה או הפלמ”ח] ואם זה לא משכנע אתכם, תשאלו את עצמכם אתם הקוראים את השאלות הבאות.

• א. מי רשאי לחתום-ולקבוע את מותו של אדם ?  או העברתם רופאים ואחיות        ממשרד הבריאות

ב. מי אחראי על הוצאת תעודת פטירה ?- משרד הפנים
ג. מי אחראי על הוצאת צווי אימוץ וחותם עליהם ? – שופטים ודיינים ממשרד המשפטים.
ד. מי אחראי על הוצאת תסקיר מבחן לפני כל צו אימוץ ? – משרד הסעד. כיום העבודה והרווחה.
ה.מי אחראי ל”קבורה” לילדים “שנעלמו ” / נחטפו ?- משרד הדתות.
ו. מי אחראי על אי חקירת תלונות של חטיפת הילדים ?- משרד המשטרה, כיום ביטחון פנים.

האם לדעתכם הקוראים פקידי משרדי הממשלה, קרי: עובדות סוציאליות, רופאים ואחיות, שופטים ודיינים שוטרים ו”קברנים” המצוינים לעיל, פעלו ללא מדיניות מתואמת ומוכוונת מלמעלה ובגלל שפעלו ברשות ובסמכות קיבלו “חסינות” עד ימים אלה ויש גם מי שיוסיף שעל הפשעים הללו הם יהיו זכאים לטענת התיישנות ולכן לא ניתן להעמיד את הפושעים לדין, נגיע גם לזה מאוחר יותר.

מי נתן את הוראה לקצין משטרה להפסיק את החקירות

רב פקד ארנון נבות קיבל בשנת 1986 כתב מינוי לחקירת פרשת החטופים -ילדי תימן והמחלקה שלו החלה לאסוף חומר וגבתה עדויות. ראש מחלקת נעדרים במשטרת ישראל הגיע למסקנות קשות . מסקנותיו פורסמו כזכור בעיתון מעריב ביום 28.9.85 על ידי העיתונאי יוסי ולטר ולדבריו “רבים מילדי תימן הנעדרים נחטפו ונמכרו למשפחות מאמצות בארץ ובחו”ל, בידי רשת שפעלה באופן שיטתי ” כך למשל : גילה נבות כי פקידי משרד הפנים היו מוציאים תעודות פטירה לתינוק תוך כדי שינוי שמו וכך מאפשרים שימוש בשמו עבור תינוק חי.

בחקירתו מצא כי שם של ילד שהוכרז כמת והוצא לו תעודת פטירה אך התברר שנמסר לאימוץ בבלגיה לאחר שמצא את כתובת המאמצים ביקש מהממונים עליו לנסוע לחו”ל לבדוק  את העניין נתקל בסירוב מוחלט על ידי מפקדיו והוא מוסיף: נדחיתי בצורה בוטה ומזלזלת” ואמרו לו “איזה שטות אתה מדבר , “מה פתאום לנסוע לבלגיה”?

ואם זה לא די, כקצין משטרה הוא מעיד ” כי חקירתו נבלמה על ידי גורמים שונים, ונגנזה , את החומר שהצטבר לו הוא דרש להעביר למטה הארצי כדי להזינו במחשב , ולהצליבו עם משפחות החטופים, רב פקד נבות ארנון ביקש טנדר- מוביל לשם העברת החומר ואחסונו ונתקל בקיר אטום, למעלה מזה הוא מציין כי השתלטו לו על המחשב ולא נתנו לעבוד עליו ואף הורו לו לרדת מהחקירה. ולדבריו אם היו פותחים את הקברים היו מגיעים לממצאים מסמרי שיער. עדותו של רב פקד ארנון נבות תועדה כזכור בסרטה של ציפי טלמור “דרך חד סטרית” בו הוא אומר מדובר בעברה פלילית מסוג חטיפה , למרות זאת ולמרבה הפלא מעולם משטרת ישראל לא פתחה תיק פלילי בנושא הזה”. עבירה פלילית מסוג חטיפה ולא פותחים בחקירה. אתם הקוראים תשאלו למה? ותתנו תשובה לשאלה האם לדעתכם מי שפשע יפליל את עצמו בפתיחת חקירה?.

אתם הקוראים  תשאלו את עצמכם מי מסוגל לתת הוראה להטות חקירה ולהפסיקה אם לא גורם מתכלל מלמעלה , כגון משרד ראש ממשלה/שירותי ביטחון.

 

חוק האימוץ – כחסם לגילוי האמת

 

חוק האימוץ שנחקק על ידי הכנסת בכוונת מכוון , חישק את היכולת לפתוח את תיקי האימון בעתיד, כפי שעוד נתייחס לכך בהמשך.

ד”ר יגאל בן שלום מי שהיה מנכ”ל משרד העבודה והרווחה מספר לי את הסיפור הבא לפני שנים לא מעטות כשהתחלתי להכין מאמרים על חטיפת ילדי תימן, בדבר פניית חבר וועדת החקירה של כהן-קדמי, האלוף מימון שדרש למסור לו את תיקי האימוץ ממשרד העבודה והרווחה, בכדי לעשות הצלבות בין הרשימות של התלונות של הורים שילדיהן נחטפו לבין רשימות של ילדים שאומצו באותם שנים , הממונה על שירות לילד (אימוץ) שהיא עובדת משרד העבודה והרווחה סירבה לתת לו את תיקי האימוץ, לכאורה בחסות חוק האימוץ, דבר שהוא שגוי , שכן לוועדה החקירה יש סמכות מובנת בחוק לדרוש ולחקור, הרי לשם כך היא הוקמה לא?.

כבר בתחילת שנת 1950 קמו צעקות מצד חברי כנסת במליאת הכנסת (לא בכדי אמר בן גוריון בלי חירות ומקי, וילנר -ממקי ומגורי -מחירות) על חטיפת ילדי עולים שנעלמים ממחנות העולים וכנסת ישראל לא עשתה דבר בנדון ,עד היום הזה למעט ישיבות בכנסת שיצרה  סחבת וטיוח, מעניין למה, עוד נגיע לזה.
לפני שממשלת ישראל תמנה וועדת חקירה ממלכתית בלחץ ציבורי אחרי פרשת עוזי משולם היא תדאג למשוך זמן עד להשלמת חוק האימוץ ומי שיעיין טוב בחוק האימוץ ימצא “השבבים- וירוסים “או אם תרצו חסמים שיימנעו את חשיפת האמת על המאומצים בזמן היעלמותם של ילדי עולי תימן.

סעיף 27 לחוק האימוץ משנת 1960 קובע: פנקס האימוצים לא יהא פתוח לעיון: ואולם רשאי לעיין בו 1
(2) רושם נישואין או מי שהוסמך לכך,כשהעיון דרוש למי למילוי תפקיד רשמי.1
(3) מאומץ לאחר שמלאו לו 18 שנים.

שתי הערות על סעיף 27 לחוק האימוץ, האם וועדת החקירה מילאה תפקיד רשמי, התשובה היא כמובן חיובית. אז מדוע לא השתמשה וועדת החקירה הממלכתי בסעיף 27 (2) כדי לקבל את תיקי האימוץ ועיינה בפנקס האימוצים, אם לרושם הנישואין הייתה סמכות לעיין מדוע לא עשתה זאת וועדת החקירה הממלכתית, אגב אם שאלתם את עצמכם מדוע יש סמכות לרושם הנישואין – לפקיד ממשלתי הכי זוטר לעיין בפנקס האימוצים, התשובה היא, שזה נועד למנוע חיתון של אחים ואחיות,מה שמלמד שקיימים רשימות כפי שטען הרב מנחם מנדל מלובביץ מאחד משיעוריו לפני עשרות שנים כי יש רשימות של ילדי עולי תימן שנחטפו במשרדי הממשלה.

באשר לסעיף 27 (3) הסמכות לעיין בפנקס המאומצים לילד שאומץ לאחר גיל 18 ,במקרים רגילים אולי היא נכונה, אולם מה קורה כשילד נחטף ונעלם מהוריו, מה המחוקק לא ראה את האפשרות הזו? האם לא צריכה להיות הוראה מפורשת בחוק שגם להורים הביולוגים שילדם נחטף – נגנב אפשרות חוקית לעיין בתיק האימוץ בפרט אם יש ראיות וסימנים לכך? כגון: די אן אי ועוד. ניתן ללמוד ולהבין כי נוצרה כאן חסם- לאקונה בכוונת מכוון.

כדי להבין שהמחוקק גם דאג לנעול – חסם את האפשרות לעיין בתיק האימוץ לעוד 18 שנה אחרי האימוץ ,איך המחוקק לא חשב [או שכן] על אפשרות שהילד יעיין אחרי גיל 18 בתיק האימוץ אם הוא לא יודע שהוא מאומץ וגם אף אחד לא טרח לספר לו אולי יש צורך להודיע לו ?.
אם לא שמתם לב נחקק סעיף נוסף בחוק האימוץ הקרוי צווי אימוץ קודמים שמאפשר קיבוע המצב שהיה ערב חקיקת חוק האימוץ והמכשיר את השרצים- פשעים, שהיו עובר לחוק כך למשל: סעיף 28 לחוק האימוץ זה לשונו : “מי שאומץ לפי צו של בית משפט או בית דין דתי לפני תחילתו של חוק זה , רואים אותו כאילו אומץ לפי חוק זה”.

 

 וועדת חקירה ממלכתית או וועדות טיוח

אממה ,כפי שאומר פרופ’ בועז סנג’רו במאמר שפרסם  על דו”ח וועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדי עולי תימן והוא קורא למאמר שכתב על דוח החקירה  “באין  במילים  , חשד אין חקירה אמיתית” , במילים אחרות, הוא טוען, שוועדת החקירה הממלכתית פעלו למעשה כוועדת טיוח משום שגם כשהעדויות (העובדות) של משפחות הילדים הוצבו מול עיניהם וועדת החקירה הממלכתית בחרה להתעלם מהם

במאמר מוסגר נציין, כי הנתונים כמעט אחת לאחת שוכפלו-הועתקו מוועדת הבירור של בהלול -ומינקובסקי וכן מועדת בדיקת שלגי שנשתלו על ידי עמי חובב, קצין מודיעין צבאי לשעבר, שנמצאו ברשותו למעלה מ- 200 תעודות פטירה- בלאנקו ללא שם הנפטרים אם לא די בכך, מתווספות לעבודת הטיוח לכך אינדיקציות וסימנים נוספים לטכניקת הטיוח מתוך וועדת החקירה הממלכתית.

בדומה לסירובה של הממונה על השירות לילד(אימוץ) במשרד העבודה והרווחה למסור את תיקי האימוץ למנכ”ל משרד העבודה והרווחה ד”ר יגאל בן שלום לפי דרישת חבר וועדת החקירה הממלכתית האלוף מימון, הממונה על שירות האימוץ לא זומנה למתן עדות ואפילו לא נדרשה על פי דין בצו להציג את תיקי האימוץ לוועדת החקירה הממלכתית, גם כאשר נשרפו ארכיונים של בתי חולים ברחבי הארץ הקשורים לתיעוד היעלמותם של ילדי עולי תימן, וועדת החקירה לא תהתה ולא חקרה לעומק, איך בדיוק בזמן שוועדת החקירה הממלכתית גובה עדויות מהורים שילדיהם נחטפו , “יד נעלמה ” מעלה באש את אותם חומרים שיכלו לחשוף את  האמת ואשר יכלו לתת להם תשובות על אותם שאלות שלשמה הוקמה וועדת החקירה?.

רק כדי לסבר את האוזן, יש להבין כי חוק וועדת חקירה התשכ”ט- 1968 מקנה לוועדה סמכויות של בית משפט, אם לא למעלה מכך והחוק קובע קטגורית , בסעיף 10 א) מי שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני ועדת חקירה, חובותיו יהיו כשל נחקר לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) סעיף 10 ב).. סעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסעיפים 5 (א) עד 5 (ו) לפקודת העדות .ומה אומר סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית המוזכר לעיל, הוא קובע כי עת חקירת עדים ע”י קצין משטרה … (2) אדם, הנחקר כך, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין משטרה, או קצין מורשה אחר כנ”ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית. [הכוונה להפללה עצמית]

ואם לא די באמור לעיל , סעיף 11 (ה) לחוק וועדת חקירה עוד קובע : שמי שהוזמן או נדרש כאמור בסעיף קטן (א) ולא נענה והוזמן או נדרש שנית ושוב לא נענה, ללא הצדק סביר, דינו ¬ מאסר שנתיים, ואין בהטלת קנס לפי סעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת אישום לפי סעיף קטן זה.

דהיינו: היה בסמכות וועדת החקירה לתת פרשנות או משמעות לחוק האימוץ ובכלל זה לשלוח כל מי שנדרש לתת עדות או להציג מסמכים ואם לא עשה כן, להורות ליועמ”ש להגיש נגדו כתב אישום ולשלוח אותו למאסר כאמור לעיל .

נשאלת השאלה מדוע וועדת החקירה הממלכתית לא זימנה את הממונה על אימוץ הילדים מכוח חוק וועדת חקירה לאחר סירובה למסור את תיקי האימוץ לבדיקת הוועדה, כמו כן מדוע לא חקרה הוועדה את נסיבות שרפת שלושת ארכיוני בתי חולים שהיו קשורים לחטיפת ילדי תימן באותם שנים? ורק ידעה הוועדה לומר שהיא הצטערה על שרפת הארכיונים. מה שמוזר הוא ,שלאחר שהוועדה פנתה לארכיונים לקבל את החומר ואלה ענו לה בהעלאת התיקים באש.

מאחר והוועדה קיבלה מנדט לפעול לחקור את פרשת חטיפת ילדי תימן מהממשלה, הדבר האחרון שהיא תעשה זה להפליל את שולחיה  [עיין ערך וועדת אגרנט] ולכן הוועדה התעסקה בגביית עדויות בלבד וציינה כי המדינה לא הייתה מעורבת בכך, מה שתמוה שלמרות העדויות חלק מהילדים שנלקחו בכוח קבעה כי רוב הילדים נפטרו למעט כעשרים ילדים שלא נמצא הסבר להיעלמותם ואומצו ככל הנראה “באימוץ מזדמן” האומנם?.

זו לא טעות זו מדיניות

מדינת ישראל ממשיכה לרמוס עד עפר את כבודם ואת זכויותיהם של עולי ארצות האיסלם תוך שהיא מתנערת או בורחת מאחריותה למעשים שנעשו על ידה , לרבות גזלת הקרקעות שיושבים עליהם עולי ארצות האיסלם בארץ.

משנות החמישים ועד היום מדינת ישראל מסרבת לעורר את נושא תשלום הפיצויים של הפליטים לעולי ארצות האיסלם מחשש שגם הפליטים הפלסטינים – ערבים יעלו את דרישתם לפיצוי ו/או השבת האדמות למרות שמדינת ישראל התחייבה בהסכם השלום עם מצריים להקים וועדה שתטפל בפיצויי פליטי ארצות ערב, מאז חתימת ההסכם לא הוקמה וועדה שכזו.

. האמת קודמת לכול

אם אתם חושבים שאם אי פעם תיחשף האמת על חטיפת ילדי עולי תימן והמדינה תיקח על עצמה את האחריות, לצערי הרב אתם חולמים בהקיץ, שכן מדינת ישראל חוששת מהתדמית שתדבק בה כתוצאה מהודאה באישום של ג’ינוסייד – פשע נגד האנושות , נרטיב שעמלה עליו שנים רבות כקרבן שואת היהודים במלחמת עולם השנייה, וכן עיין ערך משפט אייכמן, מדינת ישראל לא תיראה טוב בעיני העולם כאשר היא עצמה עשתה זאת לבני עמה, ולכן רק לחץ ציבורי מסיבי ייצר את גילוי האמת ויסיר את הכתם ממדינת ישראל .

כדאי ללמוד כיצד התנהגה מ”י מול דרישות עולי ארצות האיסלם לרכושם שנותר בארצות ערב כדי להבין שהפתרון או אי הפתרון מונח בדרך…ההתנהלות משיכת זמן ויצירת סחבת . כלומר מ”י ישראל מחכה שהדור השני והשלישי ילך וייעלם ואת הדורות שלאחריהם את מי זה יעניין. אני לא הייתי סומך על כך, בגלל זעקת זכר-יה הנביא

תוצאות לוואי של זו הקרויה פרשת ילדי עולי תימן , ושהשתרשה במקומותינו אנחנו יכולים לראות כיצד ובאיזה קלות בלתי נסבלת משרד העבודה והרווחה באמצעות עובדות סוציאליות מוציא ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים כיום, ואם מי שסבור שאין קשר מוצע לו שייפקח את עיניו או יפסיק לעצום אותם.

אין התיישנות על פשעים נגד האנושות – ג’נוסייד

בשנת 1966 חוקק תיקון לחוק בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם תשכ”ו 1966 שקבע, שאין התיישנות על פשע נגד האנושות- השמדת עם, תיקון זה בא בעקבות דרישה של מדינות  מרחבי תבל שעקרונות ההתיישנות לא יחולו על פשעים שהם למעשה פשעי השמדת עם.
בפרוטוקול וועדת חוקה חוק ומשפט מיום 24.1.66 נאמר על ידי חברי הכנסת “שלגבי פשע נגד האנושות, אין כאן רק ביטול זכות פרוצדוראלית כי אם טמון כאן הרעיון של אי התיישנות עבירה מטבעה .יש פשעים שעליהם אין מחילה ,כפרה או התיישנות”.
למעלה מזה, המחוקק סבר כי יש לחוקק חוק מיוחד עם סעיף אחד בלבד לעניין זה , חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות , תשכ”ו 1966 , בו נקבע בשתי מילים: אין התיישנות.

 

סעיף 1 אומר: בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם ,תש”י 1950 ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם תש”י “אין התיישנות”

ח”כ מנחם בגין הציע שהחוק יתקבל בקימה , וכך היה. החוק התקבל פה אחד.

סוף דבר הכול נשמע

 

לסיכום, על קצה המזלג, אז מה היה לנו עד עכשיו:
1.קצין מודיעין צבאי לשעבר עמי חובב שמוצב על יד מדנת ישראל בשתי וועדות מינקוסקי. בהלול –שלגי ועוד שמעיד שעבד בארכיון- גנזך המדינה לאחר וועדת החקירה הממלכתית סיימה ” מלאכתה ” זו שיו”ר הוועדה שלה הגיש כנגדו תלונה במשטרת ישראל ,שגם היא לא נחקרה בפועל ע”י משטרת ישראל, וכן לאחר סיום עבודתה של וועדת החקירה הממלכתית נשלח “לנקות ” עדויות של מי שהפליל את הרשויות שפעלו במסגרת המדינה.

 

. אחות ממעברת העולים עין שמר הגב’ רוזה קוזינסקי אומרת לעיתונאי אבנר פרחי2

“לקחתי ילדים בריאים מבית תינוקות לבתי חולים בכל יום ולא היינו מחזירים אותם להורים ולא לבית התינוקות”

3. ד”ר יגאל בן שלום מעיד על כך, שהממונה על שירות לילד (אימוץ) מסרבת להעביר את תיקי האימוץ לבדיקת וועדת החקירה הממלכתית ואם זה לא די, עוד לפני כניסתו לתפקיד שואלים אותו מה עמדתו בפרשת ילדי תימן, ואני לא מבין מה זה קשור ואם כן, מה אם זה לא מעיד על ניסיון הסתרה והשתקה וטיוח מלמעלה.

יש קשר של הדחקה שתיקה והשתקה בפרשת ילדי תימן, פעולות ההשתקה שעושה מדינת ישראל בפרשת חטיפת ילדי עולי תימן והאנרגיות שהיא מייצרת, לא תשכיח את הכאב והפצע יישאר מדמם עד להודאה מליאה ולקיחת אחריות ונשיאה בתוצאות הנלוות לה, גם אם המדינה תנסה למשוך זמן, הכתם ימשיך וירבוץ לפתחה של מדינת ישראל עד אין סוף ולכך יש השלכות חברתיות מה גם שיגביר את חוסר האימון ואפילו עשוי להרוס את הסדר החברתי הקיים, אם היה חורבן בית ראשון ובית שני, האם זה לא פוטנציאל לחורבן בית שלישי?

ההיסטוריה היהודית לימדה אותנו מה קרה במכירת יוסף על ידי אחיו ומדובר באדם אחד בלבד וגילנו מארצנו, בן בנו של קל וחומר במאות אם לא אלפים ילדים שנחטפו ונמכרו. ולכן השאלה מה טומן לנו העתיד כתוצאה מפשע קדמון זה, רק אלוהים יודע , שכן הוא אוהב להנכיח את עצמו דווקא בפרטים הקטנים, שאותם אנחנו אוהבים להדחיק.

השאלה הנשאלת האם מדינת ישראל לא עשתה הכול כדי להאפיל, לטשטש ולהתחמק מבירור האמת ? משפחות הילדים הפכו עולמות וזעזעו מדינה שלמה בתביעה לחקור את חטיפת הילדים והמדינה הקימה וועדת בירור ובדיקה ואפילו וועדת חקירה ממלכתית לא כדי לחקור את האמת אלא לטייח אותה, האם האמת לא קודמת לשלום – התשובה חייבת להיות כן , שכן חוסן פנימי הוא תנאי להמשך ביטחוננו, כאן במרחב הפרוע, אבל אף אחד לא קם ולא זע אל מול דרישת המשפחות לבירור האמת – החזרת הילדים החטופים, ועל חורבן העם וכל הלקחים הנגזרים ממנו, לא זו אך זו,  מי שניסה לחשוף את האמת ואת המעשים המפלצתיים הוגדר כהזוי וכאויב העם, ומחרחר מלחמת אחים.

יש מי שיטען, שהרקמה החברתית החלה להתפורר, מאז פרשת עוזי משולם ( זעקת זכר-יה הנביא ) לא חלפו תשעת ירחי לידה ורצח ראש ממשלת ישראל הגיע לפתחנו. ולכן  אם אנחנו חפצים חיים כאן במרחב הפרוע מדינת ישראל חייבת קודם כול בשביל עצמה לקחת אחריות ולהודות בעוול שגרמה לעולים כדי שהפצע לא יישאר פתוח  ומדמם.

למי שמעוניין לעבור על מראה מקום מופנה לבלוג  בלינק שלהלן: http://tinyurl.com/zszvq2x

 

---

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר