מה קרה שאת ההדר הבית”רי והדמוקרטיה של בגין מחליפים כעת התלהמות בריונית בהתמודדות עם ההקצנה בקרב ערביי ישראל? הכנסת תדון בימים הקרובים בקריאה הטרומית להצעת חוק, לפיה קיום אירוע שמטרתו לציין את יום העצמאות כיום של עצב או אבל יהווה עבירה פלילית שעונשה עד שלוש שנות מאסר. הצעת החוק הוגשה על ידי ח”כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה וזכתה לתמיכה של ח”כים רבים משורות הקואולציה. בין המתנגדים ניתן למנות את השרים בני בגין, דן מרידור ומיקי איתן.
מי שקרא את מאמרי האחרון באתר, יכול להיווכח עד כמה מעוותים בעיניי הסילופים של התעמולה הערבית סביב האסון הפלסטיני של 48 (הנכבה). יחד עם זאת, את הצעת החוק, ראוי לבחון בשני היבטים. ראשית, האם היא צודקת (במתח הקיים בין זהותה הלאומית והדמוקרטית של המדינה) ? ושנית, האם היא חכמה (במבחן היישום והאפקטיביות שלה בפועל) ?
אימרה מקובלת שהנחילו לנו הורינו גורסת שבחיים “עדיף לעיתים להיות חכם מאשר צודק”. הצעת חוק זו מחטיאה את המטרה לשני הכיוונים – היא איננה חכמה ורחוקה מלהיות צודקת.
הצעת חוק חכמה? הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל אמר בזמנו: “הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק… אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה”. על אף הקונטקסט הדתי במקור, אמירה זו תופסת גם כאן. האם מישהו באמת מעלה בדעתו, שבכוחה של הצעת חוק לשנות את תחושות ערביי ישראל ביחס למדינת ישראל או באשר לתוצאות מלחמת העצמאות? מה השלב הבא, פקחי צחוק ודמע שיבחנו את המתהלכים ברחובות יפו ועכו כדי לראות אם מתגנב לו איזה סממן אבלות על דש חולצתם או מבט עצוב על פניהם? מעבר לכך, הרי ברור לכל שהצעת חוק שכזו רק מתדלקת את תחושת הנרדפות הממכרת של המיעוט הערבי במדינה על ידי הממסד הישראלי, ומחזקת את הכוחות הקיצוניים שמטפחים את מגמות הבדלנות של כחמישית מאזרחי המדינה. לא מגבלה משיתה הצעת חוק זו על אותם כוחות קיצוניים – מתנה היא מעניקה להם. להם ולמשטמה שהם מנסים להפיץ כנגד מדינת ישראל.
בסדר, הצעה לא חכמה. צודקת?
מנחם בגין עליו השלום, לצד היותו פטריוט יהודי ציוני בכל רמ”ח איבריו, היה גם אולי גדול הדמוקרטים שידעה המדינה. חוויותיו האישיות של בגין בגלות, ההשפלות שספגו הוא ובני משפחתו מהשלטונות בשל פעילותם הציונית בנכר, עיצבו אצלו תודעה חזקה במיוחד בדבר חשיבות השמירה על זכויות אדם, ובכללן חופש הביטוי וההגנה על המיעוט מפני הרוב בחברה. לא סתם היה זה בגין מבין הראשונים שדחפו לסיומו של המשטר הצבאי על ערביי ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה, גם כאשר הממסד המפא”יניקי התנגד לכך. היה זה בגין שהתעקש לאפשר הפגנות בזמן מבצע של”ג ליד ביתו, על אף הסתייגויותיהם של אחדים מהסובבים אותו.
עקרון חופש הביטוי הוא עיקרון מרכזי בדמוקרטיה. יש מקרים נדירים מאוד בהם ראוי להגביל את חופש הביטוי. הסתה ברורה לאלימות, לגזענות, גם הכחשת שואה – כל אלה נכללים באותם מקרים. ציון הנכבה ללא הסתה לאלימות או המרדה כנגד מדינת ישראל, מכיל ברוב המקרים עיוות וסילוף של ההיסטוריה, אך איפה בדיוק כתוב שחופש הביטוי ראוי להינתן רק לדוברי אמת? רבים חשים כעס פנימי לנוכח השימוש המסולף בנכבה כקרדום לחפור בו כנגד מדינת ישראל, אך היכולת להכיל גם דעות שונות שכאלו, היא לב לבה של הדמוקרטיה.
מיתוס הנכבה והתעמולה הערבית השקרית סביבו בהחלט מציבים אתגר למדינת ישראל, אך הדרך להתמודד עימו שונה לחלוטין. יש להסביר את העובדות כהווייתן בכל הקשור לסירובם של הפלסטינים לתכנית החלוקה. ראוי לציין את הפתרונות לבעיות פליטים דומות שנוצרו במלחמות נוספות במאה ה-20 ברחבי העולם, וחשוב לעודד מחקרים אקדמיים אודות החוויות הדומות של יהודים בארצות ערב בזמן המלחמה. ניתן אף לעשות שימוש, בזהירות ובמינון הנדרשים, בחוקים קיימים למניעה ספציפית של הסתה לאלימות, קריאות לשלילת קיומה של המדינה או שריפת דגלי ישראל בהפגנות.
הצעת החוק הזו מצטרפת לעוד רעיונות מבית היוצר של אביגדור ליברמן וח”כים שבשביל מעט פרסום תקשורתי, מוכנים להעלות לסדר היום הצעות חוק פרטיות פופוליסטיות ומזיקות, אפופות בניחוח פאשיסטי. טוב יעשו פוליטיקאינו האחראיים אם לפחות יצמצמו את ההגבלה לגופים ממשלתיים כמו רשויות מקומיות או גופים פרטיים הנתמכים כספית על ידי הממשלה.
בינתיים אנחנו, אנשי הליכוד, צריכים לשאול את עצמנו – מה קרה שאת ההדר הבית”רי והדמוקרטיה של בגין מחליפים כעת התלהמות בריונית כלפי ציבור גדול, שיחיה עימנו כאן על אותה פיסת מולדת עוד שנים רבות?
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
