20.1 C
תל אביב
28 במרץ 2024
ליכודניק
משה פייגלין

למה הם תוקפים את הליכוד /מאת:משה פייגלין מקור ראשון

בדרך לתל אביב פתחתי גלי צה"ל ושמעתי את זבי החוטם שקיבלו במתנה את המקרופון הצבאי – מתחרים ביניהם בניסיון לראות מי יצליח יותר להלעיג על הציבור את מרכז הליכוד ואת בנימין נתניהו.
בלילה הקודם התכנס מרכז הליכוד לדיון בנושאי כלכלה וחינוך. שום הצבעות לא היו שם – שום מתח של איזו התמודדות בין מחנה זה או אחר, ובכל זאת היה זה אחד ממפגשי המרכז היותר מרתקים שחוויתי.
ראשי ערים, שרי אוצר וכלכלה בכירים לשעבר, ח"כים, ראשי ערים ואישי ציבור שונים עלו על הבמה וחיוו דעתם. את הנאום המרכזי נתן כמובן בנימין נתניהו – ובמשך שעה ארוכה בנאום רהוט ומרתק, פרס את משנתו הכלכלית בפני הבאים. אפשר להסכים עם נתניהו ואפשר לחלוק עליו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה, שבשונה מתרנגולי הכפרות המתרוצצים ללא מטרה ומנהלים אותנו כיום, לנתניהו – לפחות בנושאי כלכלה, יש משנה סדורה. בחו"ל – משלמים עשרות אלפי דולרים בכדי לקבל מנתניהו את ההופעה המקצועית שנתן במרכז הליכוד. אבל ילדי גל"צ, קצצו מדבריו כמה שברי משפטים – עוותו לחלוטין את משמעותם ובניצוחו של רזי ברקאי הפכו את המפלגה המובילה בכל סקרי דעת הקהל, את המרכז המכובד שלה, ואת היושב בראשה – לחוכא ואיטלולא.
נראה שבתחנה הצבאית מאוד מעוניינים לראות את מדינת ישראל ממשיכה להיות מובלת בידי מנהיגים עם משקפות אטומות. עמיר פרץ היה הטוב שבהם, משום שלא ניתן היה לטשטש את כסילותו. ומי נותר? ציפי לבני? אולי הגב' בלילה? או האדון אפללו? או הסוציאליסט הדגול – אהוד ברק…

אם ניקח את אחוזת גל"צ כמשל – הרי שיש לנו כאן דוגמה מצוינת לקבוצה עם אג'נדה שמאלנית מאוד ברורה, שהתמקמה על עטיני המדינה המתכווצת שלנו, והיא לא תרפה מהם גם במחיר התפגרותה. מי בכלל צריך את גל"צ? מדוע עלי לשלם מיסים בכדי לקבל את חבורת התועמלנים הזו? מדוע בשעה שראש ממשלה נוכל שכבר אולץ להתפטר מתפקידו אבל מנסה בכל כוחו למכור את ירושלים ברגעיו האחרונים, מדוע בשעה שכזו אני צריך לשלם מכיסי עבור תחנת שידור שתעשה הכל בכדי למנוע מהציבור לקבל אלטרנטיבה "קצת" יותר רצינית להנהגתו? מישהו העז אי פעם לשאול כמה קשישים וניצולי שואה ניתן להאכיל בכספים הללו הממנים את מכונת התעמולה במדים של השמאל?

ויש כמובן אחוזות נוספות – שבאמצעות כספי הציבור יעשו הכל בכדי לחסום את האלטרנטיבה הרצינית של הליכוד מלהנהיג אותו. הבג"ץ, מכוני המחקר, מערכת ה"ביטחון" – לעזאזל המדינה, עדיף שנתנהל בהנהגת הסמרטוטריה הנוכחית, ובלבד שלא ניתן חלילא לעם לומר בבחירות את דברו.

האם הליכוד הוא כליל השלימות? בוודאי שלא. אולם מדובר למעשה במפלגה היחידה בישראל שמייצגת באמת את הציבור הישראלי. שאר המפלגות מייצגות סקטורים שונים ואילו שתי מפלגות השלטון האחרות אינן מייצגות ציבור כל שהוא. הן מייצגות איטרסים זרים. חברי מפלגת העבודה הם בעיקר ערבים (וקצת קיבוצניקים), חברי 'קדימה' הם בעיקר ארגזים של קבלני קולות, ושתי המפלגות הללו הנן כיום פרי באושים של מעורבות גורמים מפוקפקים כמרטין שלאף ודומיו. איזה מזל יש לחיילנו הצייתנים, שהכניסה לעזה עמדה בסתירה לאינטרס של 'בריטיש גז'…
הליכוד – לעומת ה'כאילו' מפלגות ההן, הוא מפלגה עממית דמוקרטית אמיתית ויש בתוכו מנגנונים ברורים של מעורבות והתמודדות. כללים קפדניים מונעים מפקדי ארגזים ומביאים לכך שחברי הליכוד הם אכן אנשי המחנה הלאומי. יש בידי המחנה הלאומי כלי אמיתי בכדי להנהיג את העם. לכן האחוזות הללו תוקפות כל העת את המפלגה הזו. כי הם מפחדים. הם מפחדים משלטון העם, הם הרי קיימים בזכות שלטון האליטות והם יעשו הכל בכדי להנציחו – ולעזזאל המדינה.

מי מתוך המחנה הלאומי שתוקף את הליכוד צריך לזכור שאין בידנו כלי אחר להוציא את השלטון מידי השמאל ולהנהיג את המדינה. אם הליכוד אינו מתנהל נכון כשהוא בשלטון הרי זה בגלל שליבת המחנה הלאומי ברחה אל מכשירים סקטוריאליים. אם לא הצטרפת לליכוד, אתה יכול להאשים רק את עצמך כשמדיניותו אינה מתנהלת לטעמך. כי יכולת להצטרף ולהשפיע אך בחרת להותיר למי שכן עשה זאת – להוביל את המחנה הלאומי על פי השקפת עולמו.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

הצבא מחוץ לקופסא משה פייגלין nrg

אריק זיו ויזר

עבודה בעיניים: שלושה ספורים של רמייה עצמית /מאת:משה פייגלין

אריק זיו ויזר

הכושים ברמת אביב "ללכת עם להרגיש בלי"/ מאת :משה פייגלין.

אריק זיו ויזר

ילדי המסתננים /מאת משה פייגלין

אריק זיו ויזר

התקיפה באיראן והיחסים עם ארה"ב. משה פייגלין nrg

אריק זיו ויזר

פיגוע אסטרטגי נגד האליטות /מאת משה פייגלין

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן